<h1>פסקי או"ז הלכ' צדקה</h1>
<h2>דף נ.</h2>
מצוה לאדם לעשר את ממונו. והמרבה בצדקה יותר מן המעשר ה"ז משובח. ובלבד שלא יבזבז יותר מחומש. והמבזבז חומש שנה ראשונה יבזבז חומש הקרן, מכן ואילך חומש השכר.
<h2>דף נד:</h2>
מעשה באחד שנדר להשיא יתומה אחת והקצה מעות לצורכה, והרויח הרבה באותן מעות. ועד שלא השיא אותה מתה היתומה. ובאו יורשיה ותבעו את המעות מהנודר, וטענו הואיל והקצית המעות לצורכה, לפיכך לא היית יכול לשנותו לדבר אחר. אם כן שלה היו, וזכינו אנחנו בהן כשמתה, כי אנו יורשיה. והשיב להם הנודר לא אתן לכם כלום כי אני נדרתי אותן המעות להשיאה בהן, לשם מצוה הפרשתים, ואתם מה לכם עלי. ופסק להם ר' חיים כהן זצ"ל דאינו חייב ליתן ליורשים כלום. וראבי"ה זצ"ל פסק דזכה בהם היורשים. ולאבא מורי זצ"ל נראה כדברי ר' חיים כהן זצ"ל, דאינו חייב ליורשים כלום. ומכל מקום חייב להשיא בהם יתומה אחרת או לעשות בהן מצוה שלמעלה ממנה ולא פחותה ממנה. ור' שמחה זצ"ל אמר דאם אמר "ליתומה זו" דאינו חייב להשיא כלום אלא יקח לעצמו, ואם אמר ליתומה סתם בשעת הפרשה, ולאחר מכאן נתרצה ליתן ליתומה זו ומתה, יתן ליתומה אחרת.
<h2>דף סז.</h2>
אומרין לגבאי להלוות לצורך עניים כשנחסר בכיס של צדקה. וגבאי המלוה נפרע מכיס של צדקה כשימצא בו לאחר זמן ואין צריך ליטול רשות מן הנותנים בכיס. וכן כל אדם המלוה על צדקות ומעשר שרגיל ליתן וליטול כשיבא לידו, ואינו גבאי צדקה נפרע ואין צריך ליטול רשות.
<h2>דף סח.</h2>
מי שיש לו מאתים זוז לא יטול מכיס של צדקה, וכן אם אין [לו] אלא חמשים זוז ונושא ונותן בהם ויכול להרויח מהם כדי פרנסתו ופרנסת ביתו לא יטול. היו לו נכסים, והם ממושכנים לבעל חובו או לכתובת אשתו אפילו נשואה, הרי זה יטול. קודם שבא ליד (גינוי) [גבאי], שמפרנסו אותו בצנעה ולא מיד גבאי, אין מחייבין אותו למכור כלי רגל וכלי שבת, אבל כשמתפרנס מקופה של צדקה שבאת ליד גבאי מחייבין אותו למכור. ואפילו אם יש לו יותר ממאתים זוז וטיפולו מרובה יטול.
<h2>דף ע.</h2>
הרי שראוהו מטמין מעות ואמר של צדקה הם, אם כמוסר דבריו קיימין. ואם כמערים לא אמר כלום. בעל חלום שאמר לאדם מעות הטמין אביך במקום פלוני שכך וכך הם של צדקה הם, דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. והמוצא כיס בתיבה וכתוב עליו שהוא של צדקה, סמכינן אכתיבה. מעשה ביהודית אחת שנפטרה, ואמר הרא"מ זצ"ל ליורשיה שנדרה ס' דינרים לצדקה. אמר להם אחד ראיתי את אביכם שהטמין מעות ואמר של צדקה הם, כל שבידו ליטלן דבריו קיימין. אין בידו ליטלן לא אמר כלום.
<h2>דף קו:</h2>
מעות של צדקה מותר להלוותם בריבית קצוצה.
